הפרעת קשב או קשיי קשב?
5% מהמבוגרים סובלים מהפרעת קשב; לא כולם, לא רובם, אלא רק אחוז מסוים; משמעותי אמנם, אבל מסוים. אילו לכולם היתה הפרעת קשב וריכוז, מובן שזו לא היתה הפרעה. התחושה שיש רבים כל כך עם הפרעת קשב נובעת מערבוב בין הפרעת קשב אורגנית, כלומר הפרעת קשב וריכוז ממקור פיזיולוגי, שאליה אנו מתכוונים כשאנו אומרים הפרעת קשב, לבין קשיי קשב שאינם הפרעת קשב, ומקורם בסיבות אחרות (קושי תקופתי, דכאון, חרדה או מרכיבים אישיותיים למשל). לכן חשוב מאד שכל אדם שמתעניין בהפרעת קשב וריכוז יבין את ההבדל המהותי הזה בין הפרעת קשב לקשיי קשב.
אחת הסיבות לעלייה במספר האנשים שיש להם קשיים בקשב ובריכוז ולעלייה במספר הפונים לאבחון היא העידן הנוכחי שמהווה מקור לקשיי קשב רבים. זו תקופה כאוטית, מהירה, בה המוח מותקף בגירויים מכל עבר – מיילים, מסרונים, טלפונים, פרסומות, ריאליטי. זו תקופה שבה רבים מאיתנו נדרשים לתפקד בהרבה מישורים או תפקידים במקביל. גם אנשים יעילים מאוד עם קשב מצוין מאותגרים כיום בהיבטים של ניהול זמן, נטרול הסחות והפרעות והתמקדות בדבר אחד לאורך זמן. בעולם כזה, כדי לעבוד בשקט במשך שעה, עלינו לבודד את עצמנו כמעט באופן מלאכותי: לנתק את הנייד, את המייל ואת הפייסבוק, שמבליחים כל הזמן עם הודעות, ולהתעלם מהרעשים מסביב. השקט הפך לנכס יקר. מכל הסיבות הללו ועוד, ההבחנה בין הפרעת קשב לקשיי קשב הנובעים מסיבות אחרות מורכבת ודורשת ניסיון רב.
מהו תהליך אבחון מקצועי?
עקרונית אפשר לעבור אבחון אצל כל פסיכיאטר או נוירולוג, אך כמו בכל תחום ברפואה, ואולי במיוחד בשל מורכבות האבחנה, חשיבות המומחיות היא עצומה. פנייה לרופאים שאינם מומחים בהפרעת קשב אצל מבוגרים לעתים מחוללת נזק. הפונה מרגיש שקיבל מענה, אך ברוב המקרים המענה היה לא מדויק ומנע ממנו לקבל אבחון נכון או טיפול מתאים. יש בארץ היום כבר לא מעט רופאים עתירי ניסיון בתחום הפרעת קשב אצל מבוגרים, וכדאי לעשות עוד מאמץ קטן ולמצוא אותם. לא תמיד מדובר בעלות גבוהה יותר; לעתים זה כרוך בבירור באמצעות האינטרנט או הטלפון או בהמתנה של זמן מה בתור; לא מעבר לזה.
תהליך אבחון מקצועי כולל תמיד הערכה רפואית של פסיכיאטר או נוירולוג: זהו ריאיון שנערך בשיחה אחת מעמיקה או שתיים, ומטרתו לבדוק אם יש הפרעת קשב כמו גם הפרעות רפואיות או רגשיות אחרות. ככלל הרופא מנסה להבחין בין הפרעת קשב אורגנית לבין קשיי קשב שהם תולדה של גורמים אחרים.
יש מספר שאלות בסיסיות שעל הרופא לשאול את עצמו ואת הפונה: כמה זמן אתה סובל מבעיית קשב? מה המאפיינים שלה? האם בעיית הקשב מתעוררת בשל גורמים חיצוניים או פנימיים שניתן לזהות או שהיא עצמאית (מופיעה תמיד) ועקבית לאורך השנים? האם היא ממוקדת בתחומים מסוימים בחיים? האם יש גורמים אחרים שיכולים להסביר אותה? איך היא באה לידי ביטוי בלימודים, בעבודה, בנהיגה, ביחסים בין-אישיים ובמקומות אחרים בחיים?אבחון מקצועי יסתיים בהמלצה לתכנית טיפול מתאימה, תרופתית ולא תרופתית.
אמת המידה המקובלת לאבחון מתבססת על ספר ההפרעות הפסיכיאטרי DSM, והרופא משתמש בו ככלי עזר מרכזי. בחלק מהמקרים, לפי שיקול דעת הרופא וסגנונו, ישולבו באבחון גם מבחנים ממוחשבים (כגון TOVA, BRC), שאלונים ואבחון נוירופסיכולוגי מלא.
4. תקציר הגדרת ה -DSM להפרעת קשב וריכוז
אחד או שנים מהבאים מתקיים באופן קבוע:
1. מוסחות – (5 או יותר מהבאים):
לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים /לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן/ לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו/ לעתים קרובות אינו עוקב אחר הוראות ומתקשה להשלים מטלות/ לעתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות/ לעתים קרובות נמנע או סולד לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך/ לעתים קרובות מאבד חפצים/ לעתים קרובות מוסח בידי גירויים חיצוניים/ לעתים קרובות שכחן
2. היפראקטיביות ואימפולסיביות – (5 מהבאים לפחות):
לעתים קרובות ידיו ורגליו נעות בחוסר מנוחה/ לעתים קרובות קם מכיסאו במצבים שבהם מצופה לשבת/ לעתים קרובות רץ או בעל תחושת אי-שקט עזה)/ לעתים קרובות חש קושי ליהנות מפעילויות פנאי בשקט / לעתים קרובות נמצא בחוסר שקט, מתנהג כאילו הוא מחובר למנוע /לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה או בצורה מוגזמת/ לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה או מתפרץ לאמצע המשפט/ לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו/ לעתים קרובות מפריע או מציק לאחרים
מלבד זאת יש לוודא כי הגורמים לבעיה הופיעו לפני גיל 12, בשתי מסגרות חיים לפחות, כי קיימת עדות ברורה לפגיעה תפקודית בבית או בעבודה וכי אין הפרעה אחרת המסבירה את הקשיים.