עד לפני שנתיים לא חשבתי שארצה לבצע מחקר אקדמי ולעשות את הדרך הארוכה לדוקטורט שאני נמצאת בראשיתה. אין לי חיבה יתרה למקומות ממוסדים  וידעתי שאם אצא לחקור משהו – חייבת להיות לו נגיעה משמעותית למציאות ולחיי היומיום של אנשים.  לפני שנתיים ניצת לי משהו בראש והוא אינו מרפה – לחקור באופן אקדמי חסמים ומגמות שראיתי בקליניקה בעבודה עם עצמאיים שהיו עסק של אדם אחד (מה שמכונה solo slef employed). המחקר מתמקד בהתפתחות הפסיכולוגית של העצמאים  ובשינוי התפיסתי הנחוץ במעבר לעבודה עצמאית ואני סבורה שהתוצאות יהיו ממש מעניינות.

אני לא מאמינה בקלישאות של “או שיש לך את זה בגנים או שלא”, “לא נולדתי ככה וכו”. רבים יכולים להיות עצמאים מוצלחים עם התובנות והכלים הנכונים וראיתי את זה קורה שוב ושוב בקליניקה.

צלמים, אדריכלים, קוסמטיקאיות, ספרים, פסיכולוגים, מטפלים, מעצבים וכל עוסק “סולו” בחמש השנים הראשונות לעסק שיכול ורוצה לתרום למחקר מנסיונו (שמתוכנן לצאת גם כספר בהמשך)-  אשמח מאד לשמוע מכם ולראיין אתכם.

אחרים המתעניינים בנושא – מוזמנים לכתוב לי כמובן. תקוותי היא שהמחקר יצליח להוריד משמעותית את אחוזי הכשלון והסגירה של עצמאיים, שעומד כיום על מספר קיצוני של 80-90%.  ישנם רבים אשר נדחקים לעצמאות ולא בהכרח בוחרים בכך (נשים, מיעוטים ועוד) -ולכן חשיבות הנושא אף רבה יותר.